<h1>ארחות חיים הלכ' הדלקת הנר בע"ש סימנים ב'—ו'</h1>
<h2>דף לה:</h2>
כתב הר"ם נ"ע כשמדליקין בע"ש יכולין להתנות שאין מקבלין שבת עליהם עד שיתחיל החזן להתפלל תפלת ערבית כדמוכח בפ' במה מדליקין הדליק המדליק וכו' והגה עליו הר"פ ז"ל ואמר דווקא לבני הבית אבל המדליק הוא אסור לעשות מלאכה אחר שהדליק כיון שבירך על הנר אין לך קבלה גדולה מזו ואין מועיל שום תנאי. והר' אשר ז"ל כתב שצריך ליזהר שלא לעשות שום מלאכה אחר כך שכבר קבל על עצמו שלא לעשו' שום מלאכה וראיה לדבר מהא דאמרי' בברכות מי בדלת. אבל אם הוא יום מעונן וכסבור ששקעה חמה ועדיין לא שקעה יכול הוא להדליק ולהוסיף שמן בנר ואע"פי שהתפלל תפלת ערבית ואינה קבלה לא ליחיד ולא לצבור דקבלת טעות הוא ואין צריכין לחזור ולהתפלל ערבית מפני טורח צבור. ונרא' בעיני שאם לא הבדיל ולא קבל עליו שלא לעשות מלאכ' אם התנה להדליק נרות הבית או נרות חנוכה מותר מדאמרינן מי בדלת משום שברשותו הוא אם ירצה יקבל ואם לא לא יקבל ע"כ ובתשובת שאלה מצאתי אין ר' מקבל עליו שבת לאסור עצמו במלאכה אע"פי שהדליקו הנרו' עד שיתפלל ערבית בברכת מקדש השבת דאז בברכתו מקבלו עליו ע"כ. וכיון שקבלו אסור לעשות מלאכה ואינה קבלה לאוסרו קודם זמנו אלא בברכה כגון תפלה או קדוש ודווקא מתחלת שקיעת החמ' אבל קודם שקיעת החמה אין בדבריו כלום. ויחיד שהתפלל אפי' בשוגג חוזר ומתפלל. צבור במזיד לא עשו כלום ובשוגג אין מחזירין אותן מפני טורח צבור ואין אסורין במלאכה עד זמן התוספת בין יחיד בין צבור דקבלה בטעו' היא ואינה לא ביחיד ולא בצבור וכן פסק הרשב"א ז"ל וכן נמי כתב הר"ש ז"ל כשקבלו בטעות אבל בלא טעות אסור לו לעשות מלאכה אלא ישבות ויאכל אע"פ שהוא יום גדול והוי כמוסיף מחול על הקדש ע"כ. וזמן התוספת קודם בין השמשות מעט ולא נתנו בו חכמים שיעור אלא שיוסיף שיעור הנר' לעינים שהוא תוספת ואפי' ברגע א' די וזמן בין השמשות הא אמרו ז"ל כוכב א' יום ב' בין השמשות ג' לילה ולא כוכבים גדולים הנראים ביום ולא ככבים קטנים הנראים בלילה ולא ביום אלא בנונים. ולענין תוספ' יציאתן אמרינן בירושלמי דברכות ובלבד דתתחמון תלתא כוכבא כמין כוכבא כלו' רצופין במקום א' אבל במפוזרין אסור בעשיית מלאכה משום תוספת. ולענין הדלקת נר חנוכה בע"ש י"א שיש לו להדליק תחלה נר של שבת לפי שהוא תדיר ולא הוי קבלת אסור מלאכה אחר שדעתו להדליק אח"כ נר חנוכה. וי"א שצריך להקדים נר חנוכה להדלקת נר שבת ונר שבת מצותה סמוך לשקיעת החמה כמו שאז"ל במסכת תענית פ"ק כי חזיתו שמשא אריש דקלי אדליקו שרגא משום דבתר הדלקת נר שבת אין ראוי לעשות שום מלאכה לפיכך מדליק תחלה נר חנוכה ומברך כיון דלא יכיל להדליק אחר נר שבת. ונראה באמת שיש להקפיד אם אדם אחד מדליק את שתיהן אבל אי לא אדליק אדם א' את שתיהן אין להקפיד כי באמת אחר ההדלקה אין איסור לעשות מלאכה אלא מי שהדליק בלבד וכן הרי"ף ז"ל. ותימא היכן מצינו הדלקה דהא תניא גבי תקיעות שש וכו' שלישית מדליק את הנר ושוהא כדי לצלות דג קטן ושובת. ועוד דהא אמרו אם בא להדליק אחר שש תקיעות מדליק אלא ודאי ליתא ואדרבה מדליק של שבת משום דעדיף ותדיר כן דעת הרמב"ן ז"ל.
